דיכאון בגיל השלישי

מהו דיכאון ומדוע כדאי לטפל בו?

בחיי היומיום אנחנו נוטים להשתמש במילה "דיכאון" עבור מגוון רחב של מצבים לא נעימים: החל מתקופה המאופיינת במצב רוח מדוכדך ועד לסתם באסה רגעית חולפת. למעשה דיכאון הוא אבחנה קלינית המאופיינת במגוון רחב של תופעות המתבטאות במישור הנפשי כמו ירידה במצב הרוח והתכנסות, אבל גם (ולא פחות חשוב!) במישורים הקוגניטיביים והפיזיולוגיים.

במהותו, פוגע הדיכאון באיכות החיים וביכולתו ורצונו של המתמודד לקבל סיוע חיצוני או לעזור לעצמו.

מסיבות שונות, דיכאון בגיל הזיקנה שכיחה יותר מאשר בגילאים צעירים וכמו תופעות רבות בגיל המבוגר קשה לפעמים להפריד את תופעות הדיכאון מהתופעות המאפיינות מחלות אחרות איתן מתמודד האדם. 

הדיכאון נוטה להצטרף כתוספת בלתי רצויה למחלות אחרות בגיל זקנה כמו לאחר אירוע מוחי או פרקינסון.

כמו אצל צעירים, ניתן למנוע ולטפל בדיכאון ורצוי מאוד, ראשית, להסתייע במגוון דרכים שאינן תרופתיות כמו שמירה על פעילות גופנית – כל אחד לפי יכולתו, גם אם היכולת מוגבלת מאוד. 

פעילות גופנית גם אם היא בסיסית או נעשית בישיבה עשויה להשיא תרומה דרמטית לשמירה על מצב רוח טוב ומניעת דיכאון.

היכרות עם סממני הדיכאון תוכל לסייע, כאמור, להתמודד עמו עוד בשלבים מוקדמים. כמו-כן, תוכל לסייע בהבחנה בין דיכאון קליני אמתי, לבין תופעות שלפעמים יכולות להיראות בתחילה דומות אך אינן דיכאון למעשה.

אבחון נכון הוא קריטי לטיפול ולתמיכה ממספר סיבות: טיפול תרופתי, הגם שהוא ממוקד, נוטה לגרום לעיתים גם לתופעות לוואי שאינן רצויות ואינן בהכרח קשורות בתופעה שלשמה נלקחת התרופה.

לכן, אבחון נכון ימנע שימוש בתרופות שלא לצורך. לצד זה, ישנם אנשים שעצם אבחנתם כ"דכאוניים" עשויה לגרום להם תחושת אי נוחות וחוסר אונים – עדיין יש בקרב האוכלוסייה הבדלי עמדות בין מחלות שהן פיזיולוגיות במהותן לבין כאלה הקשורות בנפש.

בכל מקרה של חשד, מאוד כדאי להתייעץ עם מומחה בבריאות הנפש כמו פסיכולוג או רופא המתמחה בנפש בגיל זיקנה. 

הכינוי הרווח לרופא בעל התמחות זו הוא "פסיכוגריאטר". 

זה אולי מקום טוב לציין שאין התמחות ברפואה הנקראת "פסיכוגריאטריה" – רופאים העוסקים בתחום זה הם בדרך כלל רופאים בעלי התמחות בגריאטריה או בפסיכיאטריה ואשר מתמקדים בעבודתם בטיפול בגיל זיקנה אשר לו מאפיינים ייחודיים.